Home » אבחון דינמי (LPAD)
האבחון הדינמי (LPAD)
לראות את פוטנציאל הלמידה, לא רק את נקודת הפתיחה
האבחון הדינמי (LPAD – Learning Potential Assessment Device), שפיתח פרופ' ראובן פוירשטיין, בוחן לא רק מה האדם יודע או מסוגל לעשות כיום, אלא כיצד הוא לומד, עד כמה הוא מסוגל להשתנות ומה יכול לסייע לו להתקדם.
מטרת האבחון היא לזהות את פוטנציאל הלמידה וההתפתחות, לצד החוזקות, הקשיים ודרכי ההתערבות המתאימות לכל אדם.
מהו אבחון דינמי?
בשונה מאבחון מסורתי, המספק בעיקר תמונת מצב של היכולת הקיימת, אבחון LPAD בוחן:
עד כמה האדם מסוגל ללמוד ולהשתנות כאשר הוא מקבל תיווך וכלים מתאימים?
לכן נבדקים לא רק הביצועים, אלא גם דרך החשיבה, ההתמודדות עם משימות חדשות והיכולת ללמוד וליישם אסטרטגיות חדשות.
כיצד מתבצע האבחון?
האבחון כולל שלושה שלבים:
שלב ראשון - הערכה ראשונית (Pre-Test)
התמודדות עצמאית עם משימות, לזיהוי דפוסי חשיבה, חוזקות וקשיים.
שלב שני – תיווך ולמידה
המאבחן מלמד, מכוון ומסייע לנבדק לרכוש דרכי חשיבה ואסטרטגיות חדשות.
שלב שלישי – הערכה חוזרת (Post-Test)
בחינת השינוי שהתרחש בעקבות התיווך והיכולת ליישם את מה שנלמד.
בסיום מתקבלת תמונה רחבה של פוטנציאל הלמידה וההשתנות, לצד המלצות להמשך.
מה מייחד את ה-LPAD?
האבחון אינו מסתפק בשאלה "מה האדם מצליח לעשות היום?", אלא בוחן כיצד ניתן לקדם אותו.
הוא מאפשר לזהות:
• כיצד האדם חושב ולומד
• מהם מוקדי הכוח והקושי
• אילו אסטרטגיות מסייעות לו
• איזה תהליך למידה, טיפול או שיקום יכול להתאים לו
למי מתאים האבחון?
האבחון הדינמי מתאים לילדים, בני נוער ומבוגרים – תלמידים וסטודנטים, אנשים עם קשיי למידה או קשב, מחוננים ותת־משיגים, אנשים עם מוגבלויות, משתקמים לאחר פגיעות מוח ומבוגרים המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית או פוסט טראומה.
מה קורה לאחר האבחון?
ממצאי האבחון משמשים לבניית תוכנית אישית ללמידה, טיפול או שיקום.
במקרים מתאימים ניתן להמשיך לעבודה באמצעות תוכנית ההעשרה האינסטרומנטלית (IE) של שיטת פוירשטיין.
האבחון הדינמי מאפשר לראות לא רק היכן האדם נמצא היום – אלא לאן הוא יכול להתקדם.
למה דווקא אבחון דינמי?
כאשר בוחנים רק את ההישגים של האדם, מקבלים תמונה חלקית בלבד.
האבחון הדינמי מאפשר לראות את מה שעשוי להתרחש בהמשך – את היכולת ללמוד, להשתנות ולהתקדם.
זו הסיבה שהוא משמש בסיס לתוכניות חינוך, טיפול ושיקום בארץ ובעולם, וממשיך ללוות את עבודתו של מכון פוירשטיין מאז פיתוחו ועד היום.