למידה מתווכת (Mediated Learning Experience – MLE)
להפוך את הסביבה להזדמנות ללמידה
למידה מתווכת (Mediated Learning Experience – MLE) היא אחד מעקרונות היסוד בשיטת פוירשטיין. זוהי דרך למידה שבה אדם אחר – הורה, מורה, מטפל או איש מקצוע – מתווך בין הלומד לבין העולם שסביבו ומסייע לו להפיק משמעות מההתנסויות שהוא פוגש.
המתווך אינו מסתפק בהעברת מידע או במתן התשובה הנכונה. הוא בוחר, ממקד ומארגן את ההתנסות, מכוון את תשומת הלב, שואל שאלות, יוצר קשרים בין דברים ומסייע ללומד להבין לא רק מה הוא לומד, אלא גם כיצד הוא חושב ולומד.
באמצעות שאלות, שיח, הכוונה והתבוננות משותפת, הלומד מפתח בהדרגה דרכי חשיבה יעילות יותר, לומד להסיק עקרונות מתוך ההתנסות ולהשתמש בהם גם במצבים חדשים.
מה מייחד למידה מתווכת?
המטרה אינה רק להצליח במשימה מסוימת או לרכוש ידע נקודתי, אלא לפתח את היכולת ללמוד.
התיווך הופך את המפגש עם העולם שסביבנו להזדמנות לחשיבה, להבנה ולהתפתחות. כך האדם רוכש כלים שיכולים לסייע לו להתמודד באופן עצמאי יותר עם התנסויות ומצבים חדשים גם בעתיד.
במובן זה, התנסות בלמידה מתווכת אינה רק דרך להעביר ידע. בתיאוריה של פוירשטיין היא מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחות החשיבה והלמידה וביצירת שינוי בדרכי החשיבה של האדם.
איך נראית למידה מתווכת בחיי היום־יום?
לדוגמה: שני אחים רבים על הטאבלט.
במקום לפסוק מיד "חצי שעה לכל אחד", ההורה יכול להפוך את הרגע להזדמנות לחשיבה משותפת:
"יש טאבלט אחד ושניכם רוצים להשתמש בו. מה כל אחד מכם צריך לעשות בו? האם אחד רוצה לשחק והשני צריך אותו ללימודים? אילו פתרונות אפשר לחשוב עליהם? איזה פתרון יהיה הוגן לשניכם, ולמה?"
לאחר שמגיעים לפתרון, אפשר לקחת את החשיבה צעד נוסף קדימה ולשאול:
"אם זה יקרה שוב מחר, איך תוכלו לפתור את הבעיה בעצמכם?"
כך ההורה לא רק פותר את המריבה הנקודתית. הוא מסייע לילדים ללמוד להגדיר בעיה, לזהות צרכים שונים, להעלות אפשרויות, להשוות בין פתרונות ולקבל החלטה.
והלמידה אינה מסתיימת בטאבלט. את אותה דרך חשיבה אפשר ליישם בהמשך במחלוקת עם חבר, בעבודה משותפת בכיתה או בכל מצב אחר שבו צריך למצוא פתרון שמתחשב ביותר מצורך אחד.
זהו הרעיון של למידה מתווכת: לא רק לעזור לאדם לפתור את הבעיה שלפניו, אלא לפתח בו דרכי חשיבה שיוכלו לשמש אותו גם מול הבעיה הבאה.