רומניה: כיצד שולבה שיטת פוירשטיין בשיקום קוגניטיבי לאחר דימום מוחי?

תיאור מקרה שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי Romanian Neurosurgery מציג תהליך שיקום קוגניטיבי של גבר בן 57 לאחר דימום מוחי וניתוח. במהלך 12 שבועות שולבו בתהליך כלי ההעשרה האינסטרומנטלית בשיטת פוירשטיין. בסיום התהליך דיווחו החוקרים על שיפור בתכנון, בוויסות התגובות ובקבלת ההחלטות, לצד חזרה לעבודה בהיקף חלקי.

כשהגוף מתאושש, אבל החשיבה עדיין מתקשה

לאחר דימום מוחי או פגיעה מוחית, הדרך חזרה לשגרה אינה תלויה רק ביכולת ללכת, לנוע או לבצע פעולות גופניות. לעיתים, דווקא הקשיים שאינם נראים לעין הם אלה שמשפיעים על היכולת לחזור לעבודה, לנהל משימות ולקבל החלטות באופן עצמאי.

כך היה במקרה של גבר בן 57 מרומניה, שעבד בתפקיד טכני ומינהלי ועבר ניתוח בעקבות דימום מוחי.

לאחר הניתוח הוא שמר על יכולת ההליכה העצמאית, אך התמודד עם קשיים בתפקודים הניהוליים, ובהם נטייה לפעול באימפולסיביות, קושי בתכנון מוקדם ובציפייה לתוצאות של פעולות, וכן קשיים בעיבוד מידע מרחבי.

תפקודים ניהוליים הם יכולות חשיבה המאפשרות לנו לתכנן פעולות, לארגן מידע, לווסת תגובות, לפתור בעיות ולקבל החלטות. פגיעה ביכולות אלה עשויה להשפיע על העצמאות ועל התפקוד בחיי היומיום, גם כאשר היכולות הגופניות נשמרות.

12 שבועות של שיקום קוגניטיבי בשיטת פוירשטיין

במסגרת תהליך השיקום השתתף המטופל בתוכנית קוגניטיבית מתווכת שנמשכה 12 שבועות, בתדירות של שניים עד שלושה מפגשים בשבוע.

התוכנית התבססה על העשרה אינסטרומנטלית בשיטת פוירשטיין, שפותחה על ידי פרופ' ראובן פוירשטיין, ועל עקרונות הלמידה המתווכת.

במהלך המפגשים נעשה שימוש בארבעה מכלי ההעשרה האינסטרומנטלית:

  • ארגון נקודות: תרגול זיהוי קשרים, תכנון וארגון מידע.

  • השוואות: פיתוח היכולת לזהות דמיון ושוני, לבחון אפשרויות ולהסיק מסקנות.

  • התמצאות במרחב: חיזוק החשיבה המרחבית והיכולת להבין יחסים בין מיקומים וכיוונים.

  • תפיסה אנליטית: תרגול פירוק מידע למרכיבים, זיהוי קשרים והבנת התמונה הכוללת.

באמצעות הכלים והלמידה המתווכת עבד המטופל על פיתוח אסטרטגיות חשיבה, תכנון לפני ביצוע פעולה, בחינת אפשרויות ובקרה עצמית.

מטרת התהליך הייתה לא רק לתרגל משימות חשיבה, אלא גם לעודד שימוש באסטרטגיות שנלמדו במצבים מחיי היומיום.

מה השתנה בעקבות תהליך השיקום?

בתום 12 השבועות דיווחו החוקרים על שינויים בתפקודו הקוגניטיבי של המטופל.

בין השיפורים שתוארו:

  • ירידה באימפולסיביות ובתגובות פזיזות.

  • הקדשת זמן רב יותר לחשיבה לפני פעולה.

  • שיפור ביכולת לתכנן פעולות באופן מוקדם ושיטתי.

  • עצמאות רבה יותר בקבלת החלטות.

לצד השינויים הללו, דווח כי המטופל חזר לעבודה ארגונית ומינהלית בהיקף חלקי.

החזרה לעבודה היא היבט משמעותי בתיאור המקרה, משום שהיא משקפת את החשיבות של התפקודים הקוגניטיביים להשתתפות בחיי היומיום, מעבר ליכולות הגופניות.

שיטת פוירשטיין והשיקום הקוגניטיבי

שיטת פוירשטיין, שפותחה בישראל ומיושמת במדינות רבות בעולם, מבוססת על תפיסת ההשתנות הקוגניטיבית המבנית. לפי תפיסה זו, יכולות החשיבה של האדם אינן בהכרח קבועות, וניתן לפתח ולשנות אותן באמצעות תהליכי למידה והתערבות מתאימים.

אחד המרכיבים המרכזיים בשיטה הוא הלמידה המתווכת, שבה המתווך מסייע לאדם להבין כיצד הוא חושב, לזהות אסטרטגיות יעילות וליישם אותן במצבים שונים.

כלי ההעשרה האינסטרומנטלית נועדו לפתח מיומנויות חשיבה כגון תכנון, השוואה, ארגון מידע, פתרון בעיות ובקרה עצמית.

בתחום השיקום הקוגניטיבי, מיומנויות אלה רלוונטיות במיוחד לאנשים המתמודדים עם קשיים בתפקודים הניהוליים בעקבות פגיעה מוחית.

מה אפשר ללמוד מהמקרה?

תיאור המקרה, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת לוצ'יאן בלאגה ומבית החולים בסיביו שברומניה, פורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי Romanian Neurosurgery.

המקרה מציג יישום של כלי ההעשרה האינסטרומנטלית בשיטת פוירשטיין בתהליך שיקום קוגניטיבי לאחר דימום מוחי, שבסיומו דווח על שיפור בתפקודים הניהוליים ועל חזרה חלקית לעבודה.

אף שמדובר בתיאור מקרה של מטופל אחד, הממצאים מציעים כיוון מעניין להמשך המחקר בתחום השיקום הקוגניטיבי ולבחינת השילוב של למידה מתווכת בתהליכי שיקום לאחר פגיעה מוחית.

המקרה מדגיש נקודה חשובה: שיקום לאחר פגיעה מוחית אינו מסתכם בהחלמה הגופנית. גם היכולת לחשוב, לתכנן, לקבל החלטות ולחזור לתפקוד עצמאי היא חלק משמעותי מתהליך השיקום.

מקור המחקר

Iliescu, A., Schlemper, M., Lucaciu, S., Cindea, C.-N., & Saceleanu, V. (2026).

Mediated cognitive rehabilitation after surgically treated intracerebral haemorrhage: a Feuerstein Instrumental Enrichment approach to executive recovery and return to work.

Romanian Neurosurgery, 40(3), 205–209.

 

לקריאת המאמר המקורי >>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מכון פוירשטיין | מרכז חינוך, טיפול ומחקר בינלאומי אנחנו משתמשים בעוגיות לשיפור חוויית המשתמש. בהמשך שימושך באתר, אתה מקבל עוגיות.

צרו איתנו קשר ונחזור בהקדם

המידע והפרטים שתמסרו בטופס יישמרו במערכות מכון פוירשטיין וישמשו לצורך טיפול בפנייתכם, יצירת קשר עמכם ומתן מידע בנוגע לשירותי המכון, הכול בהתאם ל מדיניות הפרטיות של המכון.